אחת ממצוות היום בפורים היא משלוח מנות איש לרעהו. הכוונה משלוח אחד לאיש אחד הכולל שתי מנות . כל מה שמוסיפים הוא תוספת למצווה, ולא העיקר. אמנם מקובל שכל משלוח ששולחים יהיה כדין. על פי השלחן ערוך (אורח חיים סימן תרצ"ה ) וכן הסכמת רוב הפוסקים , ששתי המנות צריכות להיות דווקא מדברי מאכל, אך מקילים גם במשקה ואף מקילים באוכל לא מוכן שיכול המקבל להכינו כרצונו.
הרמב"ם והשלחן ערוך מזכירים את משלוח המנות במסגרת ענייני סעודת פורים שהוא עיקר שמחת היום. כך מובא בראשונים כי משלוח המנות ניתן כדי לקרב לבבות, וכנראה שנתינת מנות של אוכל הוא הדבר המקרב לבבות וכך גם נראה מדברי הגמרא במסכת מגילה.
אכן מי שרוצה לשמח את חברתה בהחלט יכולה לצרף דבר המשמח (מכתב או ספר או דבר אחר) אבל בנוסף לשתי המנות.
כשאין אפשרות לסדר משלוח מנות כראוי ניתן למצוא כל מיני פתרונות למשל לאסוף שני מאכלים (ממתקים שונים) ולתת במתנה לאחת והיא תתן במתנה לחברה אחרת וכך להעביר מאדם לאדם כל אחד מתכווין לזכות במשלוח ואז שולח לאחר.
יפה לשלוח על ידי שליח אך לרוב הדעות אין זה מעכב. אפשר למנות שליח מלפני פורים והוא ידאג להביא למי שצריך.
ראיתי שאלה ורעיון יפה אם אדם מזמין בטלפון משלוח עבור חברו ומשלם (פיצה וכדומה) הרי יש כאן משלוח. באפשרות זו בעיה אחת – השולח צריך לשלוח משהו ששייך לו בעצמו ואילו ההזמנה בטלפון לא הופכת את האוכל הנקנה להיות שלו . לכן מציע בעל הציץ אליעזר שבעל החנות יקנה את הפיצה עבור המזמין על ידי משהו אחר (האחר מגביה את האוכל ואומר: אני זוכה עבור פלוני ) ואז השליח מביא פיצה (ועוד משהו) למי שצריך והמצווה קוימה כדת וכדין. רק לכי תסבירי בטלפון מה זה קניין ואיך זוכים.. (הלו, גברת, מה את עובדת עלי , בדיחה של פורים? אה ??)
ועוד משהו חשוב: צריך לשלוח למי שאצלו היום פורים וגם אצל השולח פורים . מי שילך לסעודה בירושלים בט"ו ואצלו לא פורים לא מקיים מצווה בהבאת משלוח המנות אלא סתם דרך נימוס. אמנם להיפך, כלומר ירושלמי שיתן לפרוז ביום ט"ו ,אם אין לא אפשרות אחרת (כגון יציאה השכם בבוקר מירושלים לצבא) יכול בדיעבד לצאת ידי חובה מאחר והעיקר שאדם יתן משלו ויראה את הרצון לקרב לבבות.
חשוב כמובן לזכור את דברי הרמב"ם שמצווה להרבות שמתנות לאביונים מלהרבות בסעוד ושלוח מנות.
Their diuretic actions are discussed in Guideline 12 paxil or priligy